ביום רביעי, 12 באוגוסט 2026, צל ברוחב עשרות קילומטרים חצה את כדור הארץ במהירות של אלפי קילומטרים בשעה. ליקוי חמה מלא נגע בצפון רוסיה, עבר מעל מזרח גרינלנד, נחת על החוף המערבי של איסלנד, וסיים את דרכו מעל צפון ספרד ממש לפני השקיעה. בכל נקודה על המסלול הצר הזה השמש נעלמה לחלוטין, ובמקום הטוב ביותר זה נמשך שתי דקות ו-18 שניות. מישראל לא ראינו ממנו דבר, וזה מביא אותנו לתאריך שכן שווה לסמן ביומן: 2 באוגוסט 2027.
ספרד חיכתה לרגע הזה 121 שנה. לפי סוכנות החלל האירופית (ESA), זה היה הליקוי המלא הראשון שנראה מספרד היבשתית מאז 1905, והראשון ביבשת אירופה מאז 2006. המלונות בבילבאו, בסרגוסה ובוולנסיה היו מלאים חודשים מראש.
השאלה שישראלים הקלידו בגוגל לאורך כל אוגוסט הייתה אחת: רואים את זה מכאן? בדקנו את השעות ואת המספרים, והתשובה הייתה חד משמעית. לא, ואפילו לא חלקית. הליקוי הבא הוא סיפור אחר לגמרי, ובו ישראל כן נמצאת בתמונה.
מה בעצם קורה שם למעלה
ליקוי חמה מתרחש כשהירח עומד בדיוק בין כדור הארץ לשמש ומטיל עלינו את צילו. זה נשמע פשוט, אבל הצירוף נדיר, כי מסלול הירח נטוי בכמה מעלות ביחס למסלול כדור הארץ סביב השמש. ברוב החודשים הירח חולף מעל השמש או מתחתיה, ולא בדיוק מולה.
לצל של הירח יש שני חלקים. האומברה היא הליבה הכהה, ורק מי שנמצא בתוכה רואה ליקוי מלא. סביבה משתרעת הפנומברה, אזור רחב הרבה יותר שממנו השמש נראית נגוסה חלקית. האומברה של 12 באוגוסט תסרוק רצועה צרה, ולכן רוב אירופה תראה נגיסה בלבד.
ברגע הטוטליות קורים כמה דברים בבת אחת. הטמפרטורה יורדת, ציפורים משתתקות, וסביב הדיסקה השחורה מופיעה הקורונה, האטמוספרה החיצונית של השמש. זו ההזדמנות היחידה לראות אותה בעין רגילה, בלי ציוד.
ליקוי חמה 2026: איפה רואים ובאילו שעות בדיוק
לפי נאסא, מסלול הטוטליות עובר על צפון רוסיה, מזרח גרינלנד, איסלנד, האוקיינוס האטלנטי, צפון ספרד ופינה קטנה בפורטוגל. אלה השעות בשתי התחנות המרכזיות:
- רייקיאוויק, איסלנד: טוטליות בין 17:48 ל-17:49 שעון מקומי, כלומר 20:48 שעון ישראל.
- ליאון, ספרד: טוטליות בין 20:28 ל-20:30 שעון מקומי, כלומר 21:28 עד 21:30 שעון ישראל.
בספרד היבשתית הטוטליות מתרחשת בין 20:27 ל-20:33 שעון מקומי, תלוי במיקום המדויק על המסלול. השמש תהיה אז נמוכה מאוד מעל האופק, וזה בדיוק מה שהופך את התמונות המצופות לדרמטיות: קורונה לבנה מעל קו רקיע כתום. בחלקים מאירופה ומצפון אפריקה השמש תשקע כשהיא עדיין מלוקה חלקית.
ESA תשדר את האירוע בשידור בינלאומי מהמצפה Observatorio Astrofísico de Javalambre שבטרואל, ותקיים אירועי קהל בליאון. במקביל יתעדו את השמש גם החלליות Solar Orbiter ו-Proba 3.
למה מישראל לא נראה כלום
החישוב פשוט, וכדאי לעשות אותו לאט. הטוטליות באיסלנד מתרחשת ב-20:48 שעון ישראל. בספרד היא מגיעה ב-21:28. והשמש בתל אביב שוקעת ב-12 באוגוסט בשעה 19:30.
כלומר, כשהירח מתחיל לכסות את השמש מעל אירופה, אצלנו היא כבר מתחת לאופק יותר משעה. גם הגיאוגרפיה לא לטובתנו: נאסא מגדירה את אזור הליקוי החלקי כצפון ארצות הברית, רוב קנדה, חלק ניכר מאירופה וצפון מערב אפריקה. המזרח התיכון אינו ברשימה. שני התנאים נכשלים יחד, ולכן מישראל לא יהיה מה לראות בשמיים. מי שמחפש תופעה שדווקא כן אפשר לצפות בה מישראל, מטר המטאורים הפרסאידים, שכן נראה מכאן הגיע לשיא באותו חודש.
זו אותה גיאומטריה של זוויות ותזמון שקובעת גם דברים יומיומיים הרבה יותר, כמו הטיית הציר של כדור הארץ שיוצרת את עונות השנה.
אם בכל זאת מסקרן אתכם מה קורה כשהשמש נעלמת, כתבנו בעבר על מה היה קורה אם השמש הייתה נעלמת לגמרי. ליקוי חמה הוא גרסה מרוסנת מאוד של התרחיש הזה, ולמזלנו היא נמשכת פחות משלוש דקות.
התור שלנו מגיע ב-2 באוגוסט 2027
פחות משנה אחרי, ביום שני, 2 באוגוסט 2027, מגיע ליקוי מסוג אחר לגמרי. מסלול הטוטליות שלו חוצה את ספרד, גיברלטר, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, ערב הסעודית, תימן וסומליה. בשיאו, כ-60 קילומטרים דרומית מזרחית ללוקסור שבמצרים, הטוטליות תימשך 6 דקות ו-23 שניות. זהו הליקוי הטוטלי השני באורכו במאה ה-21, והארוך ביותר שאפשר יהיה לראות מיבשה נגישה. ליקוי ארוך ממנו לא יגיע לפני 3 ביוני 2114, ולכן יש שכבר מכנים אותו ליקוי המאה.
מישראל לא נראה ליקוי מלא, אבל כן נראה משהו ראוי לציון: ליקוי חלקי עמוק. בתל אביב השיא צפוי ב-12:59, ובו 80.4% מפני השמש מכוסים, כשהשמש עומדת גבוה, כ-75 מעלות מעל האופק. ככל שיורדים דרומה הכיסוי גדל, ובאזור באר שבע הוא מגיע ל-83.25%. הליקוי כולו נפרס בערך בין 11:40 ל-14:15 שעון ישראל. אמצע היום, בלי לנסוע לשום מקום.
שווה להבין מראש מה זה אומר בפועל, כדי לא להתאכזב. גם ב-80% כיסוי האור לא נעלם. הוא נעשה מוזר, חד וקצת מתכתי, והצללים מתחדדים. העין והמוח שלנו מפצים על ירידה בעוצמת האור בצורה כל כך יעילה, שאדם שלא יודע על הליקוי עלול לא לשים לב אליו כלל. זה קרוב משפחה של אשליית הירח, עוד מקרה שבו מה שאנחנו חושבים שאנחנו רואים רחוק ממה שבאמת מגיע לעין.
איך מסתכלים על ליקוי בלי להזיק לעיניים
זה החלק שאסור לדלג עליו. הסתכלות ישירה בשמש, גם כשהיא מכוסה ב-80% ואפילו ב-99%, עלולה לגרום לנזק קבוע לרשתית. ברשתית אין קולטני כאב, ולכן הנזק נצבר בלי שמרגישים בו בזמן אמת.
- משקפי שמש רגילים אינם מספיקים, גם הכהים ביותר.
- פילם מפותח, תקליטור, זכוכית מפויחת ומסננים מאולתרים אחרים אינם בטוחים.
- הפתרון הבטוח הוא משקפי ליקוי העומדים בתקן ISO 12312-2, או מסנן ייעודי שמורכב מלפנים על עדשת הטלסקופ או המצלמה.
- הסתכלות דרך טלסקופ או משקפת בלי מסנן מתאים מסוכנת במיוחד, כי הן ממקדות את האור.
- שיטה בטוחה וזולה: הקרנה דרך חור סיכה. חור זעיר בקרטון שמקרין את דמות השמש על משטח לבן, ואתם מסתכלים על המשטח ולא על השמש.
רק בזמן טוטליות מלאה, ורק בתוך המסלול הצר עצמו, מותר להוריד את המשקפיים. בישראל ב-2027 זה לא יקרה בשום שלב, ולכן כאן המשקפיים נשארים על העיניים מההתחלה ועד הסוף.
ליקוי 2026 היה אירוע מרהיב, ומבחינתנו הוא נשאר אירוע של מסך. השמש שלנו כבר שקעה כשספרד החשיכה, וההזדמנות היחידה לראות אותו הייתה השידור החי של ESA ושל נאסא. 2 באוגוסט 2027 הוא סיפור אחר לגמרי: אמצע יום קיץ ישראלי, יותר מ-80% מהשמש מכוסים, וכל מה שצריך זה זוג משקפיים תקניים שאפשר להזמין כבר עכשיו בזול. מי שרוצה טוטליות אמיתית בעיניים, לוקסור נמצאת טיסה קצרה מכאן, והשמיים שם באוגוסט כמעט תמיד בהירים. נשארה בערך שנה לתכנן.
מקורות ומידע נוסף
- esa.int, העמוד במקור.
- science.nasa.gov, העמוד במקור.
הקישורים נבדקו ב-3 באוגוסט 2026. אם מצאתם קישור שבור או מקור שאינו תומך בטענה, נשמח שתעדכנו אותנו דרך עמוד יצירת הקשר.
