פרסום

זיהום בנחלי הצפון: פי 8.5 מהתקן, וזו לא הפעם הראשונה

פרסום

אתם נוסעים צפונה עם צידנית ובגד ים, מגיעים לבריכת המשושים, ומוצאים שלט שאוסר להיכנס למים. זו התמונה בנחלי הגליל והגולן בימים האלה. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה פרסמו אזהרה לציבור המטיילים ולרשויות המקומיות בצפון: הכניסה לשורה ארוכה של מוקדי רחצה עלולה להיות מסוכנת, והיא אסורה עד להודעה חדשה.

בריכה טבעית בנחל בגולן עם שלט אזהרה שאוסר כניסה למים בשל זיהום, ביום קיץ בהיר

תמונת המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית

זיהום בנחלי הצפון הוא לא כותרת מפחידה, הוא מספר. בדיגום שנערך ביום ראשון וביום שני, 16 ו-17 באוגוסט 2026, נמצאו במים ריכוזים של חיידקי קולי צואתי גבוהים בהרבה מהמותר. בבריכת המשושים נמדדו 3,400 חיידקים ב-100 מיליליטר מים, כשהתקן של משרד הבריאות עומד על 400. זה פי 8.5. נכון ל-19.8.26 האיסור עדיין בתוקף, והוא יוסר רק כשדיגום חוזר יראה תוצאות תקינות ויציבות.

אבל הסיפור המעניין כאן הוא לא הסבב הזה. הוא העובדה שזו כבר הפעם השלישית לפחות העונה, על אותם נחלים בדיוק, ובכל אחת מהן לא נמצא מקור הזיהום.

לא רוצים לפספס את הכתבה הבאה?
כל כתבה חדשה נשלחת בטלגרם ברגע שהיא עולה. בלי ספאם, בלי פרסומות.
הצטרפו לטלגרם

איפה נמצאה החריגה, וכמה

הדיגום נעשה על ידי פקחי רשות הטבע והגנים, שדוגמים בשגרה אחת לשבועיים בנקודות קבועות בגליל העליון, בגולן ובגליל המערבי. אלה הערכים הבולטים מהסבב האחרון, כפי שפורסמו באתר החדשות דבר ובאתר מעריב:

מוקד קולי צואתי ל-100 מ"ל
בריכת המשושים 3,400
נחל יהודיה 3,000
נחל צלמון 2,900
נחל חצבאני, גן הצפון 2,300
נהר הירדן, עתרת 1,900
נחל חצבאני, טיילת מפגש הנחלים 1,800
נהר הירדן, גשר הפקק 1,700
נחל ג'ילבון 1,500
נחל כזיב 1,300
נחל זאכי 940
בניאס, גשר כפר סאלד 670
התקן המרבי 400

הרשימה כוללת גם מקטעים ארוכים של הירדן, מגשר יוסף ועד גשר אריק, עם ערכים שנעים בין 830 ל-1,900 בנקודות השונות. ynet פרסמה את רשימת המוקדים המלאה שהוגדרו מסוכנים לרחצה.

מה המספר 400 באמת אומר, ומה הוא לא

קולי צואתי הוא לא שם של מחלה. זו קבוצת חיידקים שחיים במעי של בני אדם ושל בעלי חיים, ולכן נוכחות שלהם במים מעידה שהגיעה לשם פסולת צואתית. רוב הזנים עצמם לא יעשו לכם כלום. הם סמן, לא האויב.

הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית מנסחת את זה במפורש. בעמוד ההנחיות שלה לאיכות מי רחצה כתוב שרוב הזנים של אנטרוקוקים ושל אי קולי, שהוא אחד מחיידקי הקולי הצואתי, אינם מחוללי מחלה בבני אדם, והם מצביעים על נוכחות של זיהום צואתי. המשמעות המעשית: כשהמעבדה סופרת 3,400 במקום 400, היא לא ספרה 3,400 גורמי מחלה. היא מדדה כמה המים מזוהמים בפסולת, ומכאן ההסתברות שנמצאים בהם גם דברים שכן מזיקים, כמו נגיפים, טפילים או חיידקים פתוגניים.

ההבחנה הזאת היא הסיבה שאפשר לאסור רחצה על סמך מספר אחד, בלי לחכות שמישהו יחלה. כתבנו בעבר על ההבדל בין וירוס לחיידק ולמה הוא משנה כשמדובר בטיפול, וכאן הוא נכנס מכיוון אחר: הבדיקה סופרת סוג אחד של חיידק ומסיקה ממנו על משפחה שלמה של גורמים אחרים שקשה ויקר למדוד ישירות.

לקיחת דגימת מים בבקבוק סטרילי מתוך נחל זורם, לבדיקת חיידקים במעבדה

מה זה עושה לגוף

הדרך המרכזית להידבק היא בליעה. לא מגע בעור ולא שכשוך ברגליים, אלא מים שנכנסים לפה, וזה קורה הרבה יותר ממה שנדמה כשקופצים לבריכה טבעית או מחליקים במפל. התסמינים הצפויים הם של מערכת העיכול: כאבי בטן, שלשול, בחילה, לפעמים חום.

סדר הגודל של הסיכון נמדד בפועל. ניסוי מבוקר שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives ליווה 1,981 משתתפים באתרי מים מתוקים, חילק אותם למתרחצים ולמי שלא נכנסו למים, דגם את המים כל 20 דקות, ובדק תסמיני מערכת עיכול שבוע ושלושה שבועות אחרי. מעל ריכוזים מסוימים של אי קולי ושל אנטרוקוקים, הסיכון היחסי לחלות בקרב המתרחצים היה גבוה פי 1.8 עד 4.6.

חשוב לקרוא את זה נכון. המחקר נעשה בגרמניה, מדד מדדים אחרים ובמסגרת רגולטורית אחרת, ולכן אי אפשר להשוות את המספרים שלו ישירות לתקן הישראלי. מה שהוא כן מראה הוא שהקשר בין ריכוז החיידקים במים לבין תחלואה הוא מדורג. זה לא מתג של כן או לא, אלא סקאלה שבה ככל שהמים מלוכלכים יותר, כך עולה הסיכוי לחטוף משהו.

מי שצריך להיזהר יותר: ילדים קטנים, שבולעים יותר מים ומקפידים פחות; מבוגרים; ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. וזה לא ייחודי לנחלים. גם בבריכה עירונית המים רחוקים מלהיות סטריליים, וכתבנו על כך כשבדקנו למה העיניים מאדימות אחרי בריכה, ומה זה מלמד על מה שיש במים.

זיהום בנחלי הצפון חוזר, ואף אחד לא מצא את המקור

כאן נמצא החלק שכמעט לא מקבל כותרת. הסבב של אמצע אוגוסט הוא לא אירוע חד פעמי, הוא דפוס:

  • דיגום 12 במאי 2026: חריגות בבריכת המשושים (1,000), בנחל ג'ילבון (1,600), בנחל זאכי (950), בשלוש נקודות בירדן ובבריכה בנחל בצת. המשרד להגנת הסביבה לא איתר מקור זיהום ידוע. כך דווח בכיכר השבת.
  • דיגום 3 באוגוסט 2026: 3,700 בבריכת החרוב בנחל צלמון, ובין 700 ל-3,400 בנקודות שונות בירדן. לפי הדיווח באייס, גם הפעם לא אותרה סיבה ספציפית או מקור זיהום ידוע.
  • דיגום 16 עד 17 באוגוסט 2026: הסבב הנוכחי, עם 3,400 בבריכת המשושים ו-3,000 ביהודיה. שוב, לא אותר מקור.

שימו לב לשמות שחוזרים: המשושים, ג'ילבון, זאכי, הירדן, צלמון. לא מדובר בתקלה נקודתית שקרתה פעם אחת באתר אחד, אלא באותם מוקדים שנכשלים סבב אחרי סבב.

הניסוח של המשרדים חוזר על עצמו כמעט מילה במילה: בשלב זה לא אותר מקור זיהום ידוע, והפיקוח והמעקב נמשכים. זו אמירה כנה, ובדיוק בגלל זה היא מטרידה. אחרי שלושה סבבים בעונה אחת, אמירה כזאת היא כבר לא ממצא זמני.

ולא, זה כנראה לא רק הגשם

ההסבר האינטואיטיבי מתבקש. בשבת, 15 באוגוסט 2026, ירד בישראל גשם קיצי חריג שגרם להצפות ולשיטפונות, יום אחד לפני הדיגום. גשם שוטף אל הנחל את מה שהצטבר על הקרקע, וזו סיבה מוכרת בעולם לקפיצה בריכוזי חיידקים במים. כתבנו על אותה מערכת גשם חריגה ועל החשש לשיטפונות עוד לפני שהגיעה.

הבעיה בהסבר הזה פשוטה. הדיגום של 3 באוגוסט, שהראה ערכים גבוהים אף יותר, נעשה כשבועיים לפני הגשם. גם הדיגום של מאי נעשה בלי שום קשר לגשם. אם החריגות מופיעות גם בלי אירוע גשם, הגשם יכול להיות לכל היותר מגביר של תופעה קיימת, לא הגורם לה. וזה מחזיר את השאלה בדיוק לנקודת ההתחלה: מה כן מזין את הנחלים האלה.

משפחה עומדת על גדת נחל ומסתכלת בשלט הנחיות לפני כניסה למים

מה עושים עכשיו, בפועל

ההנחיה של המשרדים אחת: לא נכנסים למים במוקדים שברשימה, עד שדיגום חוזר יראה תוצאות תקינות ויציבות. פקחי רשות הטבע והגנים אוכפים את זה בשטח.

  • לבדוק לפני שיוצאים מהבית. הרשימה משתנה. מוקד שהיה תקין בסבב הקודם עשוי להיות אסור היום, ולהפך. הדיגום השגרתי נעשה אחת לשבועיים.
  • לא לבלוע. אם בכל זאת נכנסתם למים שמצבם לא ידוע, זה הכלל היחיד שבאמת משנה. גם לא לשטוף פנים ולא למלא בקבוק.
  • לשטוף אחרי היציאה מהמים, במים ובסבון, ובעיקר את הידיים לפני שאוכלים.
  • פצע פתוח הוא סיבה טובה לא להיכנס, גם למים שנחשבים תקינים.
  • אם מישהו חלה, ובעיקר ילד, ובעיקר בשלשול שנמשך או עם חום, כדאי לספר לרופא שהייתם במים בנחל. זה משנה את כיוון הבירור.

עונת הנחלים בצפון היא אחת הסיבות הטובות לחיות כאן באוגוסט, והשלטים לא באו לקלקל אותה. הם קיימים כי מישהו טרח לדגום, למדוד ולפרסם מספר, וזו בדיוק העבודה של מערכת פיקוח. מה שחסר הוא השלב הבא: שלושה סבבים בעונה אחת, על אותם נחלים, בלי מקור זיהום מזוהה, זו כבר לא סדרה של תקריות.

בינתיים, השאלה שכדאי לשאול לפני שיוצאים היא לא האם המים נראים נקיים. מים עם 3,400 חיידקים ל-100 מיליליטר נראים בדיוק כמו מים עם 40. השאלה היחידה שיש לה תשובה אמיתית היא מה הראה הדיגום האחרון.

הבהרה: המידע בכתבה נועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. אל תתחילו טיפול, תפסיקו טיפול או תשנו מינון על סמך כתבה. בכל שאלה שנוגעת לבריאות שלכם, פנו לרופא או לאיש מקצוע מוסמך.
קיבלתם ערך מהכתבה?
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו וקבלו כל כתבה חדשה ראשונים. כמה הודעות ביום, אפשר לצאת בלחיצה.
מעדיפים פייסבוק? עשו לייק לעמוד שלנו
הצטרפו לטלגרם
אהבתם? שתפו הלאה 👇וואטסאפטלגרםפייסבוק

פרסום