למה יתושים עוקצים דווקא אותי? זה לא בגלל "דם מתוק"

הסצנה חוזרת על עצמה כל קיץ. יושבים ערב שלם במרפסת, אותה שעה, אותו אוויר, אותם אנשים. אתם קמים בבוקר עם שבע עקיצות אדומות ומגרדות, ומי שישב לידכם קם רענן בלי אף אחת. הוא מסתכל עליכם ואומר בביטחון: "יש לך דם מתוק".

למה יתושים עוקצים דווקא אותי היא אחת השאלות שהכי הרבה ישראלים מקלידים בגוגל בין יוני לספטמבר, וזאת גם אחת השאלות שהמדע דווקא ענה עליהן היטב. יש תשובה, היא מרתקת, והיא לא קשורה למתיקות של הדם שלכם. היא מתחילה הרבה לפני שהיתושה בכלל נגעה בכם.

ההסבר האמיתי מסתתר בשכבה דקה של חומרים שהעור שלכם מפריש כל היום. חלק מהאנשים פשוט משדרים ליתושים אות ברור וחזק בהרבה, והם עושים את זה בלי לדעת ובלי יכולת לשנות את זה בקלות. אספנו את מה שהמחקר באמת מצא, ניפצנו כמה מיתוסים ותיקים, ואספנו את מה שבאמת עובד.

קודם כול: לא כל היתושים עוקצים

הזכר לא עוקץ בכלל. הוא ניזון מצוף ומנוזלי צמחים וחי את חייו בשקט. רק הנקבה עוקצת, והיא לא עושה את זה מרוע לב או מרעב. היא זקוקה לחלבון שבדם כדי לפתח את הביצים שלה.

המשמעות פשוטה: כל עקיצה שקיבלתם בחיים הגיעה מנקבה שמכינה דור הבא. וכדי למצוא אתכם בחושך, בתוך חדר, ממרחק של מטרים, היא לא משתמשת בעיניים. היא משתמשת באף.

למה יתושים עוקצים דווקא אותי? כי אתם מריחים אחרת

את הבדיקה המשכנעת ביותר עשו במעבדה של פרופ' לזלי ווסהול באוניברסיטת רוקפלר, במחקר שפורסם בכתב העת Cell באוקטובר 2022. החוקרים ביקשו מ-64 מתנדבים ללבוש שרוול ניילון על האמה במשך שש שעות, כדי שהריח הטבעי של העור ייספג בבד.

אחר כך הם הכניסו את פיסות הניילון לתא זכוכית עם יתושי Aedes aegypti, והריצו בין המתנדבים מעין טורניר: כל ריח מול כל ריח, שוב ושוב.

התוצאות היו קיצוניות הרבה יותר ממה שציפו. המתנדב הכי מושך משך פי כ-100 יותר יתושים מהמתנדב הכי פחות מושך. זה לא הבדל של אחוזים בודדים. זו תהום.

ואז הגיע החלק המדכא: החוקרים חזרו ובדקו את אותם אנשים שוב, לאורך שנים. ה"מגנטים" נשארו מגנטים. הדירוג כמעט לא זז. אם אתם האדם שנעקץ, סביר להניח שאתם תישארו האדם שנעקץ.

מה בדיוק בעור שלכם מסגיר אתכם

ניתוח כימי של הריחות חשף את ההבדל. אצל האנשים המושכים במיוחד נמצאו רמות גבוהות במיוחד של חומצות קרבוקסיליות, חומרים שמופרשים בחלב העור (סבום) ומשמשים מזון לחיידקים הטבעיים שחיים עליו. החיידקים האלה מפרקים אותם, והתוצר הוא הריח האישי שלכם.

הנקודה החשובה: הרכב החיידקים והשומנים בעור נקבע במידה רבה מראש, והוא יציב. זו הסיבה שהמחקר הראה עקביות לאורך שנים.

הצוות אפילו ניסה לעקוף את זה עם יתושים מהונדסים גנטית, שאצלם השביתו קולטני ריח מרכזיים. גם היתושים האלה, עם מערכת ריח פגומה, המשיכו להעדיף את אותם מתנדבים. במילים אחרות, האות שאתם משדרים כל כך חזק, שקשה מאוד לבלבל אותו.

מיתוס "הדם המתוק": מה באמת יודעים על סוג דם

אז מה עם הדם המתוק? בואו נהיה חדים: יתושה שמרחפת מעליכם לא יכולה לטעום את הדם שלכם. היא לא יודעת אם אכלתם עוגה או סלט, ורמת הסוכר בדם לא משדרת ריח החוצה דרך העור.

מה שכן נבדק זה סוג הדם. מחקר יפני משנת 2004 שפורסם בכתב העת Journal of Medical Entomology בדק על אילו נבדקים נוחתים יתושי טיגריס אסייתי. נמצא שעל בעלי סוג דם O נחתו יותר יתושים מאשר על בעלי סוג דם A.

לפני שאתם מאשימים את סוג הדם שלכם, שימו לב לסייגים. המחקר היה קטן, ההבדל היה מובהק סטטיסטית רק מול סוג דם A, ומחקרים אחרים שניסו לשחזר את הממצא קיבלו תוצאות מעורבות. ההשפעה, אם קיימת, זניחה לעומת פער של פי 100 שנמצא בריח העור.

אז אם אמרו לכם שהדם שלכם מתוק, אפשר לענות בביטחון: הדם שלכם בסדר גמור. זה הריח.

מה באמת מוביל אותן אליכם

הריח הוא ההכרעה הסופית, אבל המסע אליכם מורכב משלושה שלבים:

• פחמן דו חמצני: היתושה מזהה את הנשיפות שלכם ממרחק גדול. אנשים גדולים יותר, וגם מי שמתנשף אחרי מאמץ, פולטים יותר ופשוט בולטים יותר.
• חום הגוף והלחות: ככל שמתקרבים, היא מרגישה את החום שעולה מהעור ואת אדי המים סביבו.
• הריח מקרוב: בשלב האחרון נכנסות לתמונה חומצת החלב שבזיעה והחומצות הקרבוקסיליות. כאן נחתך מי נעקץ ומי לא.

זו גם הסיבה שהתופעה הזאת אמיתית: אחרי אימון בערב, כשאתם מזיעים, חמים ומתנשפים, אתם למעשה מדליקים את שלושת הסימנים בבת אחת.

שני דברים שכן מגדילים את הסיכוי, ואחד מהם יפתיע אתכם

שני גורמים נבדקו בשטח, ושניהם עמדו במבחן.

הריון. מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי The Lancet בשנת 2000, ונערך בכפרים בגמביה, מצא שנשים בהריון משכו פי שניים יתושי אנופלס לעומת נשים שאינן בהריון. ההסבר: אישה בהריון פולטת יותר פחמן דו חמצני, וטמפרטורת הבטן שלה גבוהה יותר.

בירה. כאן מגיעה ההפתעה. מחקר שנערך בבורקינה פאסו ופורסם ב-2010 בכתב העת PLoS ONE בדק מתנדבים לפני ואחרי שתיית בירה, מול קבוצת ביקורת ששתתה מים. אחרי הבירה, היתושים נמשכו למתנדבים יותר. המים לא שינו כלום. החוקרים עצמם לא הצליחו להצביע על המנגנון המדויק, אבל האפקט חזר על עצמו.

אם תהיתם למה דווקא אתם החטיף המועדף בערב בירה בחצר, יש לכם עכשיו תשובה מבוססת.

הישראלי שמשנה את התמונה: יתוש הטיגריס האסייתי

מי שגר בישראל שם לב שמשהו השתנה בשני העשורים האחרונים. פעם עקצו אותנו בלילה. היום עוקצים אותנו גם בצהריים, בפארק, בשתיים בצהריים.

האשם הוא יתוש הטיגריס האסייתי (Aedes albopictus), מין פולש שהגיע לישראל בתחילת שנות ה-2000 והתפשט כמעט בכל הארץ. מזהים אותו בגוף שחור עם פסים לבנים על הרגליים. בניגוד ליתושים המקומיים הוותיקים, הוא פעיל דווקא בשעות היום, והעקיצה שלו נוטה לגרום לגירוד חזק ולנפיחות גדולה מהרגיל.

יש לו גם חולשה אחת שכדאי להכיר: הוא מתרבה בכמויות מים זעירות. לא בביצה, לא באגם. מספיקה לו צלוחית של עציץ, גלגל ישן או דלי שנשכח במרפסת. הנקבה מטילה בהם ביצים, ותוך כשבוע יש לכם דור חדש שנולד עשרה מטרים מהמיטה שלכם.

מה באמת עוזר, ומה סתם מבזבז לכם כסף

אחרי שהבנו מה מושך אותם, השאלה המעשית היא מה עושים. הנה מה שנתמך:

• תכשיר דוחה מורשה. משרד הבריאות מאשר תכשירים על בסיס DEET או איקרידין, ומפרסם רשימה של מוצרים מורשים. הם לא הורגים את היתוש, הם מטשטשים לו את היכולת לזהות אתכם. וזה בדיוק העניין: אם הריח שלכם הוא הבעיה, הפתרון הוא להסתיר אותו.
• לרוקן מים עומדים. סיבוב של חמש דקות במרפסת פעם בשבוע: צלוחיות עציצים, דליים, מכסים, צמיגים. זו הפעולה הזולה ביותר עם ההשפעה הגדולה ביותר.
• רשתות ומאוורר. יתושים טסים גרוע. מאוורר שמכוון אליכם מקשה עליהם לנחות, ובדרך גם מפזר את ענן הפחמן הדו חמצני שמסגיר אתכם.
• בגדים ארוכים ובהירים בשעות הפעילות, במיוחד בחוץ.

ומה שפחות: צמידים אולטרסוניים ואפליקציות שמשמיעות צליל דוחה יתושים לא הוכחו כיעילים, וגם ויטמין B ושום לא הראו יעילות אמיתית במחקרים מבוקרים. אם המזגן הוא כלי ההישרדות שלכם בקיץ, בדקנו בעבר על כמה מעלות כדאי לכוון את המזגן בקיץ בלי לפוצץ את חשבון החשמל.

הערה חשובה: אנחנו לא רופאים, והמידע כאן אינו תחליף לייעוץ רפואי. אם עקיצה מתפתחת לזיהום, לתגובה אלרגית חריגה או שמופיע חום, פנו לרופא.

שאלות ותשובות

למה יתושים עוקצים דווקא אותי ולא את מי שלידי?

בעיקר בגלל הריח הטבעי של העור שלכם. אנשים שמפרישים יותר חומצות קרבוקסיליות בעור מושכים יתושים הרבה יותר, במחקר של אוניברסיטת רוקפלר הפער בין המושך ביותר לפחות מושך הגיע לפי כ-100.

האם באמת יש "דם מתוק"?

לא. יתושה לא יכולה לחוש את רמת הסוכר בדם שלכם מבחוץ. סוג דם O נמצא כמושך יותר במחקר קטן אחד, אבל ההשפעה שלו זניחה לעומת ריח העור.

אפשר לשנות את הריח שכולם מדברים עליו?

לא בקלות. הוא נובע מהרכב יציב של שומנים וחיידקים בעור. מקלחת אחרי הזעה מפחיתה חלק מהמשיכה, אבל הפתרון המעשי הוא דוחה מורשה, לא סבון.

למה עוקצים אותי גם ביום?

כנראה יתוש הטיגריס האסייתי, מין פולש שהתבסס בישראל ופעיל דווקא בשעות היום.

אז מה עושים עם זה מחר בערב

הידיעה שאתם "מגנט ליתושים" היא לא גזר דין, אבל היא כן משנה את הגישה. אתם לא צריכים להתווכח עם הגנטיקה שלכם, אתם צריכים להסתיר אותה. תכשיר דוחה מורשה על העור החשוף הוא ההגנה היעילה ביותר שיש לכם, והוא זול בהרבה מכל צמיד או אפליקציה.

אחרי זה, קחו חמש דקות ורוקנו כל מים עומדים במרפסת. מרבית היתושים שעוקצים אתכם בבית לא הגיעו ממרחק, הם נולדו קרוב מאוד אליכם.

ובפעם הבאה שמישהו יסתכל על הרגליים המגורדות שלכם ויגיד לכם שיש לכם דם מתוק, אתם כבר תדעו בדיוק מה לענות. אם מסקרנות אתכם עוד אמיתות מפתיעות מעולם החי, כתבנו גם למה כלבים אוכלים דשא, ואספנו תופעות טבע שנראות כמו פייק וכולן אמיתיות.