צי הצללים: מכלית נפט דולפת בים חודשיים, ואין מי שישלם

מכלית באורך 247 מטרים שוקעת לאט מול חופי עומאן, ומכתימה את הים סביבה בנפט. קוראים לה קרוליין בזנגי, היא עלתה על שרטון ליד האי אל קובליה אחרי פיצוץ שדווח על סיפונה ב-8 ביוני, ובבטנה מאות אלפי חביות. היא שייכת למה שמכונה צי הצללים.

תמונת המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית

ב-7 באוגוסט 2026 השתרע כתם הנפט שלה על כמעט 800 קילומטרים רבועים. שנים עשר יום קודם לכן הוא היה בגודל 45 קילומטרים רבועים בלבד. מה שהופך את זה לסיפור, ולא רק לתאונה, הוא דווקא מי שלא מגיע. הבעלות רשומה בשנגחאי ואינה עונה לרשויות בעומאן, רישום הדגל בקמרון פקע בסוף מאי, והארגון הימי הבינלאומי מסמן היום את הספינה כ״דגל לא ידוע״. נכון ל-9.8.26, איש לא לקח אחריות על הכתם הזה.

בדקנו מה קרה שם בפועל, איך המנגנון הזה עובד, ולמה הוא נוגע גם לחופים שלנו. כי את המחיר הזה כבר שילמנו פעם אחת.

הכתם גדל פי 17 בתוך 12 יום

תמונות לוויין שנבדקו בידי סוכנות הידיעות AP ופורסמו ב-8 באוגוסט מראות שהמכלית שוקעת עמוק יותר ויותר, ושהדליפה ממשיכה. את שטח הכתם מדדו שני גורמים בלתי תלויים: וים זווינברג מארגון PAX ההולנדי, שעוקב אחרי נזקי סביבה באזורי סכסוך, ונינה נואלה מגרינפיס גרמניה. אלה המספרים שהם פרסמו, כפי שריכזנו אותם:

כדי לתת לזה קנה מידה מקומי: 800 קילומטרים רבועים הם כמעט פי חמישה משטח הכנרת. הקפיצה החדה ביותר קרתה בין 2 ל-4 באוגוסט, כשהשטח גדל פי ארבעה בתוך יומיים.

המקום שבו זה קורה הוא לא פיסת ים אקראית. ארכיפלג אל חלאניאת הוא שמורה ימית שבה מקננים צבי ים בסכנת הכחדה, נחות ציפורי ים נודדות, ושוחים לווייתני גדבן נדירים של הים הערבי. מתחת לפני המים יש שוניות אלמוגים ואחו של עשב ים, בתי גידול שמתאוששים לאט מאוד מזיהום נפט. סוכנות הידיעות העומאנית מסרה שהרשויות עוקבות אחרי האזור בתמונות לוויין, בסקרי שטח ובמודלים טכניים, ושצוותים ערוכים לפעול.

מה זה בעצם צי הצללים

צי הצללים הוא הכינוי לרשת של מכליות שמעבירות נפט שנמצא תחת סנקציות, מחוץ למערכת המערבית של נמלים, בנקים וחברות ביטוח. השיטה עצמה לא נולדה עם המלחמה באוקראינה, היא שימשה קודם לכן להברחת נפט איראני ונצואלי, אבל היקפה זינק מאז 2022.

שלושה מאפיינים חוזרים כמעט תמיד:

• גיל. רוב כלי השיט האלה בני יותר מ-15 שנה. מכלית בגיל הזה נמצאת בדרך כלל בסוף חייה המסחריים, ובמסלול המקובל היא הייתה נמכרת לפירוק.
• בעלות מטושטשת. שרשרת של חברות קש במדינות שאינן אוכפות, כך שקשה לדעת מי באמת עומד מאחורי הספינה.
• דגלים מתחלפים. רישום במדינות שמוכרות דגל בקלות, ולעיתים החלפת דגל תוך כדי מסע. כשהרישום מבוטל, כמו שקרה כאן, הספינה שטה בלי מדינה שאחראית לפקח עליה.

לגבי הסדר גודל: נכון לתחילת 2026 יותר מ-600 מכליות סומנו במשטר סנקציות אחד לפחות, והאיחוד האירופי אוסר על 598 כלי שיט להיכנס לנמליו ולקבל שירותים ימיים אירופיים. קרוליין בזנגי, שיצאה מנמל נובורוסייסק שעל הים השחור במאי, מוחרמת גם על ידי בריטניה וגם על ידי האיחוד האירופי בשל הובלת נפט רוסי.

הנפט הזה לא נעלם מהשוק, הוא רק עובר במסלול אחר ובעלות אחרת. מי שרוצה להבין כמה מהמחיר בתחנת הדלק נקבע בכלל לפני שהנפט מגיע לישראל, כתבנו על מבנה מחיר הדלק בישראל ומה נתח המס בתוכו.

הביטוח הוא לב הסיפור, לא פרט טכני

כאן נמצא ההבדל המעשי בין מכלית רגילה למכלית צללים, וזה לא הבדל של ניירת.

מכלית מסחרית שפועלת בשוק הרגיל מבוטחת במועדון P&I שחבר בקבוצה הבינלאומית. הכיסוי לנזקי זיהום נפט שם מגיע עד מיליארד דולר לאירוע, ועם שכבת ביטוח המשנה סך הכספים הזמינים עומד על כ-2.1 מיליארד דולר. המשמעות פשוטה: כשמכלית מבוטחת גורמת לאסון, יש גוף מזוהה עם כיס עמוק שממנו משלמים את הניקוי, את שיקום החופים ואת הפיצוי לדייגים ולעסקי התיירות.

לפי גרינפיס, קרוליין בזנגי אינה מבוטחת באף מועדון מוכר. הכיסוי שלה רשום על שם גורם אטום בשם Arsenal Kyrgystan, ואפילו תוקף הפוליסה אינו ברור. גם אם היא תקפה, אין שום ביטחון שהסכום יספיק.

וכשאין ביטוח אמיתי ואין בעלים שעונה, החשבון עובר במלואו למדינה שהחוף שלה התלכלך. היא מממנת את הניקוי, היא סופגת את הנזק לדיג ולתיירות, והיא זו שנשארת עם בתי גידול פגועים לשנים. חלק מהנזק הזה בכלל לא נמדד בכסף, כי מערכות ימיות מגיבות לזיהום בדרכים שלוקח שנים לזהות, כמו במקרה הסרטן המדבק שהתגלה בדגים.

כבר ראינו את זה על החופים שלנו

ב-2 בפברואר 2021 נשפך נפט גולמי במים מול חופי ישראל. חמישה עשר יום אחר כך, ב-17 בפברואר, בזמן סערה, החלה זפת שחורה ודביקה להישטף אל החוף. כ-160 קילומטרים של חוף ים תיכוני, מראש הנקרה ועד זיקים, נפגעו. מהחופים נאספו כ-1,400 טונות של זפת ופסולת. המשרד להגנת הסביבה הכריז על סיום האירוע ב-17 במרץ 2021, אבל החוף האחרון נוקה רק במרץ 2022, יותר משנה אחרי.

ומי שילם? המשרד להגנת הסביבה הצביע על מכלית בשם אמרלד כאחראית, על בסיס ראיות נסיבתיות, והוטל צו איסור פרסום על החקירה. גם שם התמונה הייתה מוכרת: אונייה ותיקה, בעלות שעברה דרך חברות קש, ומטען שהגיע ממקור שנמצא תחת סנקציות. לא ידוע על כתב אישום שהוגש בעקבות האירוע. את הניקוי מימנה בפועל המדינה.

עמותת צלול מתריעה מאז שהבעיה האמיתית היא המוכנות. התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, שנקראת תלמ״ת, התקבלה כהחלטת ממשלה כבר ב-2008. נכון ל-2026 היא עדיין לא אושרה כחוק. לפי דוח של העמותה מ-2017, בים התיכון משונעים כ-30% מכלל הדלקים בעולם, כ-360 מיליון טון בשנה, וחלק מהתעבורה הזאת עובר לא רחוק מהחוף שבו אתם רוחצים בקיץ.

הים התיכון גם סגור יחסית, כלומר חילוף המים בו איטי, וזו אחת הסיבות שהוא מלוח וחם יותר מאוקיינוסים פתוחים. הסברנו את המנגנון הזה בהרחבה בכתבה על השאלה למה הים מלוח. מבחינת זיהום, ים סגור פירושו שמה שנשפך בו נשאר בו הרבה יותר זמן.

מה עדיין לא ידוע

יש כאן כמה דברים שאנחנו לא יודעים, וכדאי שתדעו אותם גם:

• כמה נפט יש שם בכלל. AP מדווחת על כמעט מיליון חביות, גרינפיס מעריכה כ-800 אלף. הפער נובע מכך שאיש לא בדק את המכלית מבפנים.
• כמה כבר דלף. מה שנמדד הוא שטח הכתם על פני המים, לא נפח. כתם דק וגדול יכול להכיל פחות נפט מכתם קטן וסמיך.
• מה קורה עכשיו. לא דווח על מבצע חילוץ או מכל, ולא פורסמה הערכה אקולוגית עצמאית של הנזק.
• מה יקרה אם היא תישבר. ככל שהמכלית שוקעת, גדל הסיכוי לקריסה מבנית שתשחרר את המטען בבת אחת ולא בהדרגה.

ההערכות עלולות להשתנות ככל שיצטברו נתונים, ואנחנו נעדכן אם יתפרסם מידע חדש ומאומת.

מה שכן אפשר לומר כבר עכשיו הוא שהאירוע הזה אינו תקלה חד פעמית אלא תוצאה צפויה של שיטה. כשמכלית ותיקה שטה בלי דגל, בלי בעלים שעונה ובלי ביטוח אמיתי, השאלה היחידה היא מול איזה חוף היא תיעצר. בעומאן זה קרה השבוע, בישראל זה קרה בפברואר 2021, ובכל מקרה מי שנשאר עם הזפת על הידיים הוא הציבור המקומי. בפעם הבאה שתקראו על סנקציות על נפט או על ספינה שהוחרמה, שווה לזכור שמדובר גם בשאלה סביבתית מאוד מוחשית, ולא רק בגיאופוליטיקה רחוקה.