סרטן מדבק התגלה בדגים: זו הפעם הרביעית אי פעם בטבע

בשנת 2012 התחילו דייגים באגם ממפרמגוג, שיושב על הגבול בין ורמונט לקוויבק, לשלוח לביולוגים המקומיים תמונות מוזרות. על גופם של שפמנונים שהעלו מהמים הופיעו כתמים שחורים ומורמים, כמו כתמי זפת שנדבקו לעור. בהתחלה חשבו על טפיל או על זיהום סביבתי. שנתיים אחר כך כבר נשא כשליש מהדגים שנדגמו באגם את אותם נגעים.

תמונת המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית

ב-22 ביולי 2026 פורסמה התשובה בכתב העת Nature, והיא מפתיעה מכל השערה שהועלתה קודם. מדובר בסרטן מדבק. לא סרטן שכל דג מפתח בכוחות עצמו, אלא תאים סרטניים שעוברים פיזית מדג לדג ומתנהגים יותר כמו טפיל מאשר כמו גידול.

נכון ל-24.7.26 זהו המקרה הרביעי בלבד שתועד אי פעם בטבע, והראשון אצל בעל חיים שחי במים מתוקים. בדקנו מה בדיוק גילו שם, איך הצליחו להוכיח את זה, ולמה לשאלה שכולם שואלים מיד, האם זה יכול לקרות גם לנו, יש תשובה ברורה למדי.

מה בדיוק גילו באגם ממפרמגוג

את התעלומה פיצח צוות מאוניברסיטת ורמונט. את המחקר הובילו ד"ר ג'ולי דרגון ממרכז הסרטן של האוניברסיטה, מארק הנדרסון, ביולוג דגים מבית הספר רובנשטיין לסביבה ולמשאבי טבע, ופיטר אמרסון, ביולוג מטעם מדינת ורמונט.

הדג המדובר הוא שפמנון חום, בשמו המדעי Ameiurus nebulosus. זהו דג קרקעית חסר קשקשים, נפוץ מאוד באגמים של צפון מזרח ארצות הברית וקנדה. הנגעים השחורים שהופיעו עליו התבררו כמלנומה, אותו סוג של סרטן עור שמוכר לנו מבני אדם.

הממצא לא נעצר באגם אחד. החוקרים איתרו דגים חולים גם בגופי מים נוספים בוורמונט, בניו המפשייר, במיין ובניו ברנזוויק שבקנדה. באגם ממפרמגוג עצמו, כ-30% מהשפמנונים החומים נראים נגועים גם היום, שיעור כמעט זהה לזה שנמדד ב-2014.

איך מוכיחים שסרטן עובר מדג לדג

כאן נמצא החלק החכם באמת. גידול סרטני רגיל מתחיל בתא אחד של החולה עצמו שהשתבש. לכן ה-DNA של הגידול דומה מאוד ל-DNA של החולה, עם מוטציות שהצטברו בדרך.

החוקרים ריצפו את הגנום המלא של הגידולים ושל רקמות בריאות מאותם דגים בדיוק, והשוו ביניהם. התוצאה הייתה חד משמעית. הגידולים חלקו ביניהם מאות אלפי וריאנטים גנטיים שכלל לא הופיעו בדגים שנשאו אותם.

במילים פשוטות, הגידול שעל דג אחד והגידול שעל דג אחר לגמרי הם קרובי משפחה גנטיים, ואף אחד מהם אינו קרוב גנטית לדג שעליו הוא יושב. המשמעות היחידה האפשרית היא ששושלת אחת של תאים סרטניים נודדת בין הדגים ומשכפלת את עצמה, בדיוק כמו שמחולל מחלה עובר מאדם לאדם. אם מעניין אתכם איך ההבחנה הזאת עובדת אצל מחוללי מחלות מוכרים יותר, כתבנו בהרחבה על ההבדל בין וירוס לחיידק.

למה זה מתנהג כמו טפיל ולא כמו גידול

ההעברה עצמה, לפי החוקרים, קורית במגע פיזי ישיר. בעונת הרבייה השפמנונים מתקבצים בצפיפות במים רדודים, וזו הזדמנות מצוינת לתאים לעבור מגוף לגוף. מכיוון שמדובר בדגי קרקעית חסרי קשקשים, ייתכן שהם קולטים תאים סרטניים גם ממשקעים בקרקעית האגם.

מבחינה ביולוגית זה מטלטל. תא סרטני הוא בדרך כלל שבוי של הגוף שבו נוצר, ומת יחד איתו. כאן, השושלת הסרטנית שרדה את כל הדגים שבהם ביקרה, וממשיכה הלאה. היא הפכה בפועל לאורגניזם טפילי בפני עצמו, עם דרך הדבקה משלו.

החוקרים מעלים גם השערה מסקרנת. ייתכן שהמחלה תועדה כבר ב-1852, כשהנרי דייוויד ת'ורו תיאר ביומניו דגים עם נגעים שחורים במסצ'וסטס. זו השערה ולא ודאות, אבל אם היא נכונה, השושלת הזאת מסתובבת באגמים של צפון אמריקה כבר יותר מ-170 שנה.

סרטן מדבק בטבע: ארבעה מקרים בסך הכול

עד יולי 2026 היו מוכרים למדע שלושה מקרים בלבד של סרטן מדבק בטבע. הדג הצטרף כרביעי, וכל אחד מהשלושה שקדמו לו מוזר בדרכו:

• כלבים. גידול מדבק באברי המין, מוכר בקיצור TVT, שעובר בין כלבים בהזדווגות. זו השושלת הסרטנית הוותיקה ביותר שידועה לנו, ומעריכים שגילה אלפי שנים. שאר ההתנהגויות המוזרות של הכלב שלכם דווקא תמימות בהרבה, כמו במקרה של כלבים שאוכלים דשא.
• שדים טסמניים. גידול פנים מדבק שעובר בנשיכות בין הפרטים, ופגע קשות באוכלוסייה בטסמניה שבאוסטרליה.
• רכיכות דו קשוותיות. מחלה דמוית לוקמיה שעוברת בין צדפות ורכיכות דרך מי הים עצמם, בלי מגע ישיר.

ארבעה מקרים בסך הכול, בכל עולם החי שאנחנו מכירים. זה מסביר למה התגלית הזאת קיבלה מקום ב-Nature ולא רק בכתב עת וטרינרי. אם אתם אוהבים דברים כאלה מהטבע, אספנו גם 6 תופעות טבע מוזרות שנשמעות מומצאות אבל כולן אמיתיות.

האם סרטן מדבק יכול לעבור גם לבני אדם?

זו השאלה הראשונה שעולה, והתשובה של החוקרים חד משמעית. תאי הסרטן האלה אינם מסוגלים להדביק מין אחר או לשרוד בו. הדגים בטוחים לחלוטין לנגיעה ולעבודת מחקר. אגם ממפרמגוג מספק מי שתייה ליותר מ-175,000 בני אדם, ואין שום סיכון ידוע לציבור.

הסיבה נעוצה במערכת החיסון. כדי שתא סרטני זר ישרוד בגוף אחר, עליו להתחמק ממערכת שמזהה כל דבר שאינו שייך לגוף ומשמידה אותו. בשלושת המקרים הקודמים בטבע ההעברה קורית בין פרטים של אותו מין, ולרוב באוכלוסיות עם מגוון גנטי נמוך במיוחד, שבהן התא הזר נראה למערכת החיסון כמעט כמו תא מקומי.

מקרים בודדים של מעבר תאים סרטניים בין בני אדם אכן תועדו ברפואה, אבל כמעט תמיד בהשתלת איברים או במעבר דרך השליה, כלומר במצבים שבהם מערכת החיסון מדוכאת בתרופות או שטרם סיימה להתפתח. אין ולו מקרה מתועד אחד של סרטן שעבר בין אנשים במגע יומיומי.

מה שכן מטריד את החוקרים הוא הדגים עצמם. פרטים חולים מאוד שורדים לעיתים שנים, ולכן קשה לדעת אם המחלה פוגעת בגודל האוכלוסייה לאורך זמן. הצוות גם שם לב שהתפוצה מתואמת עם רמות טבעיות של ארסן בגופי המים, ממצא שעדיין לא ברור אם הוא סיבה או צירוף מקרים. הצעד הבא הוא לבדוק כמה אגמים נוספים נגועים. בינתיים, בפעם הבאה שאתם רואים דג עם כתם שנראה לא במקום, שווה לצלם ולשלוח לגורם הרשמי שאחראי על המים. בדיוק ככה התחיל כל הסיפור הזה, עם דייגים שחשבו שמשהו נראה מוזר.

גם במים עמוקים יותר יש הפתעות. כתבנו על כריש הגובלין שצולם חי לראשונה, בעומק שהפתיע את המדענים.