עמלות בנק: השינוי שמתחיל באוקטובר, ומי דווקא ישלם יותר

כמה עולות לכם עמלות בנק בחודש? רוב האנשים לא באמת יודעים, ובסוף יולי 2026 הפיקוח על הבנקים פרסם את המספר. לפי נתוני 2025, משק בית ישראלי ממוצע שילם 31.6 שקלים בחודש על ניהול חשבון וכרטיס חיוב.

תמונת המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית

שנה קודם לכן הסכום עמד על 29.1 שקלים, כלומר עלייה של כ-8.6% בשנה אחת. הסיבה המרכזית איננה התייקרות חדשה. זה סיומן של ההקלות שניתנו בתקופת המלחמה והיו בתוקף עד אפריל 2025. בלעדיהן חזרנו כמעט במדויק לרמה של 2023, שבה שילמנו 31.8 שקלים בחודש.

ועל הרקע הזה נכנס לתמונה שינוי גדול. נכון ל-9.8.26, השלב הראשון ברפורמת העמלות של בנק ישראל נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2026, והשלב המרכזי יגיע ב-1 ביולי 2027. הוא מבטל את שיטת המסלולים שכולנו מכירים ומחליף אותה במשהו שדומה יותר לחשבון סלולר. יש כאן בשורה טובה, ויש כאן גם מלכודת, ולא לכולם היא תיראה אותו דבר.

עמלות בנק: על מה בדיוק הולכים 31.6 השקלים

הפיקוח על הבנקים מפרק את הסכום החודשי הממוצע לשלושה רכיבים, וכדאי להכיר אותם לפני שמדברים על הרפורמה:

• ניהול חשבון וקבלת מידע: 11.7 שקלים בחודש. זה הרכיב של הפעולות השוטפות בעו״ש, וזה בדיוק הרכיב שהרפורמה עומדת לשנות מהיסוד.
• עמלות כרטיסי חיוב: 12.6 שקלים בחודש. הרכיב הגדול מכולם, וגם הראשון שהרפורמה נוגעת בו.
• פעולות ומשיכות במטבע חוץ: 7.3 שקלים בחודש. זה ממוצע על פני כל משקי הבית, ולכן מי שכמעט לא עושה פעולות מט״ח משלם כאן הרבה פחות, ומי שנוסע ומושך בחו״ל משלם הרבה יותר.

שימו לב לנקודה אחת שחוזרת שוב ושוב: אלה ממוצעים. הם מספרים לכם איפה עומד המשק, לא כמה אתם משלמים. את המספר שלכם אפשר למצוא רק בדף העמלות של החשבון עצמו.

מה משתנה כבר ב-1 באוקטובר 2026

השלב הראשון ממוקד וקל להבנה. החל מ-1 באוקטובר 2026 הבנקים לא יוכלו לגבות יותר מ-7 שקלים בחודש עבור כרטיס דביט. היום דמי הכרטיס הממוצעים במערכת עומדים על כ-9 שקלים, ולכן מדובר בהוזלה ישירה לרוב המחזיקים.

כאן חשוב לדייק כדי לא להתבלבל: 7 השקלים הם התקרה על דמי הכרטיס עצמם. הם לא מבטלים את כל 12.6 השקלים שמופיעים בסעיף כרטיסי החיוב, כי הסעיף הזה כולל גם עמלות נוספות סביב הכרטיס.

באותו מועד מבוטלות גם עמלות מיוחדות שהבנקים גבו עד היום בנפרד. זה החלק הפשוט של הרפורמה, וזה גם החלק שכמעט כולם ירוויחו ממנו.

יולי 2027: דמי מנוי במקום עמלה על כל פעולה

כאן נמצא השינוי האמיתי. היום הבנק גובה מכם לפי מסלול, ובנק ישראל מגדיר את המסלולים האלה: מסלול בסיסי שכולל פעולת פקיד אחת ועד 10 פעולות בערוץ ישיר, ומסלול מורחב שכולל עד 10 פעולות פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר. חרגתם מהמסלול, שילמתם בנפרד על כל פעולה.

ב-1 ביולי 2027 השיטה הזאת נעלמת. במקומה נכנס שירות אחד בשם ניהול חשבון תשלום, עם תקרה מפוקחת:

• עד 10 שקלים בחודש עבור 100 פעולות בסיסיות
• מעל 100 פעולות: עד שקל אחד לכל פעולה נוספת
• חשבון שמבצע שתי פעולות בחודש או פחות: עד 5 שקלים בחודש

ההגדרה של פעולה בסיסית רחבה למדי. היא כוללת הפקדות ומשיכות מזומן, העברות, תשלום חשבונות, חיוב כרטיס אשראי, הוראות קבע, הפקדה ומשיכה של שיקים, והפקת מסמכים ודוחות רגילים. הבנקים יצרפו את החשבונות למסלול החדש אוטומטית, בלי שתצטרכו לבקש.

מי מרוויח מזה? בעיקר מי שמנהל חשבון פעיל. משפחה שמבצעת עשרות פעולות בחודש, חורגת דרך קבע מהמסלול ומשלמת תוספות, תמצא את עצמה מתחת לתקרה קבועה. זה הרעיון שעומד מאחורי הרפורמה, ובמובן הזה היא באמת מזכירה את מה שקרה בשוק הסלולר.

למה יש מי שדווקא יפסיד מהשינוי

הביקורת על הרפורמה איננה שולית, והיא מגיעה מכיוון צרכני מובהק. לפי לובי 99 ועמותת רווח נקי, יותר מ-60% מלקוחות הבנקים משלמים היום פחות מ-10 שקלים בחודש על עמלות עו״ש.

אם המספר הזה מדויק, המשמעות ברורה. רוב הלקוחות נמצאים כרגע מתחת לתקרה החדשה, לא מעליה.

ונדייק בנקודה שקל מאוד לפספס: 10 השקלים הם תקרה מפוקחת, לא מחיר קבוע. הבנק רשאי לגבות פחות, ואין שום איסור על כך. הטענה של המבקרים היא שבשוק בנקאי מרוכז, תקרה מפוקחת נוטה להפוך למחיר בפועל. אם זה מה שיקרה, לקוח ששילם עד היום 4 או 5 שקלים בחודש עלול למצוא את עצמו משלם יותר מכפול.

הצד השני של הטיעון גם הוא לגיטימי: לקוחות שמשלמים מעט היום עושים זאת לרוב מפני שהם מבצעים מעט פעולות, ובדיוק בשבילם נקבעה מדרגת 5 השקלים לחשבון עם שתי פעולות בחודש או פחות. השאלה הפתוחה היא מה קורה למי שנמצא באמצע, בין שלוש פעולות לעשר.

בנק ישראל לא פעל כאן בחלל ריק. זה חלק ממגמה רחבה יותר של התערבות רגולטורית בהתנהלות הבנקים מול לקוחות פרטיים, בדומה לכלל החדש שמאחד את כל ההלוואות בבקשת משכנתא.

שתי דוגמאות שממחישות את ההבדל

המספרים מתבהרים כשמורידים אותם לרמת החשבון הבודד. שתי הדוגמאות הבאות הן חישוב שלנו לפי התקרות שפורסמו, בהנחה שהבנק יגבה את התקרה המלאה. הן להמחשה, לא תחזית.

משפחה עם חשבון פעיל. שני בני זוג, שתי משכורות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, הפקדת שיקים והעברות שוטפות. 60 עד 80 פעולות בחודש זה תרחיש שגרתי לגמרי. היום כל חריגה מהמסלול מתומחרת בנפרד, ולכן החשבון החודשי נע בטווח רחב ולא צפוי מראש. מיולי 2027 הוא לא יעבור 10 שקלים, כי כל הפעולות האלה נכנסות מתחת ל-100 הפעולות של המסלול. כאן התקרה עובדת בבירור לטובת הלקוח, וגם מוסיפה משהו ששווה כסף בפני עצמו: ודאות.

חשבון עם מעט תנועה. חשבון שמקבל קצבה או משכורת ויוצאת ממנו הוראת קבע אחת. אם מספר הפעולות עומד על שתיים או פחות, התקרה היא 5 שקלים. אבל אם באותו חודש נוספה העברה אחת לילדים והמספר קפץ לשלוש, החשבון כבר יצא ממדרגת ה-5 ונכנס לזו של 10. במילים אחרות, ההפרש בין שתי פעולות לשלוש הוא, בתרחיש הזה, פי שניים בתשלום החודשי. זו נקודה שכדאי לשים לב אליה דווקא בחשבונות הקטנים, שבהם כל שקל בולט יותר.

מה נשאר מחוץ לרפורמה

שני דברים בולטים לא נכנסו פנימה. הראשון הוא חברות כרטיסי האשראי. בנק ישראל הסביר שהוא מעדיף לא להתערב בשוק הזה, מפני שלהערכתו קיימת בו תחרות מספקת. השני הוא עמלות מטבע חוץ, אותו רכיב של 7.3 שקלים בחודש בממוצע, שנשאר בחוץ.

כלומר מי שהוצאות המט״ח שלו גבוהות, או מי שרוב החיוב החודשי שלו יושב בחברת האשראי ולא בבנק, יראה פחות מהשינוי הזה ממה שהכותרות מבטיחות.

מה כדאי לעשות עכשיו, לפני אוקטובר

עד שלב א' נשארו פחות מחודשיים, וזה מספיק זמן כדי לעשות שלושה דברים פשוטים:

• תגלו כמה אתם באמת משלמים. באפליקציה או באתר של הבנק יש דף פירוט עמלות. תסתכלו על שלושת החודשים האחרונים ותוציאו ממוצע. בלי המספר הזה כל השאר הוא ניחוש.
• תספרו פעולות. אם אתם חורגים דרך קבע מהמסלול, סביר שתרוויחו מהרפורמה. אם אתם מבצעים שתיים או שלוש פעולות בחודש, שווה לעקוב מה הבנק שלכם יקבע בפועל ב-2027.
• תבדקו זכאות להנחה. אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות זכאים להנחות בעמלות, ולא תמיד ההנחה מוחלת אוטומטית.

אפשר גם להחליף מסלול עמלות אחת לחודש, בלי קנס ובלי התחייבות. זה אחד הכלים הזמינים ביותר לצרכן הישראלי, וגם אחד הפחות מנוצלים, בדיוק כמו החזר המס שאפשר לבדוק לבד בלי לשלם עמלה לאף אחד.

הרפורמה הזאת עושה משהו שלא נעשה כאן שנים. היא מכניסה תקרה מפוקחת לעמלות הבסיסיות ביותר שאנחנו משלמים על ניהול חשבון. זה שינוי אמיתי, במיוחד עבור חשבונות פעילים. אבל היא גם מיישרת את כולם לאותו מחיר, ולישור הזה יש מחיר משלו: מי שנמצא היום מתחת לתקרה עלול לטפס אליה.

העמלות אינן הסיפור הגדול ביותר בהוצאות של משק בית, ובוודאי לא בהשוואה למדד המחירים לצרכן או ליוקר המחיה. אבל הן אחת ההוצאות הבודדות שאתם באמת שולטים בהן, בלי לחכות להחלטה של אף אחד. מי שיודע כמה הוא משלם ייכנס לאוקטובר בעמדה טובה בהרבה ממי שלא.