ראש השנה תשפז נופל בשבת, ולכן לא נשמע שופר ביום הראשון

אתם נכנסים לבית הכנסת בבוקר הראשון של ראש השנה תשפז, מחכים לרגע שכולם מכירים, זה שבו החזן מרים את השופר והחלל מתמלא בקול שובר את השגרה. והרגע הזה לא מגיע. לא כי מישהו שכח, ולא כי נגמר האוויר. השנה פשוט לא תוקעים.

תמונת המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית

ראש השנה תשפז חל בשבת, ביום שבת ה-12 בספטמבר 2026, ובשנים כאלה היום הראשון של החג עובר בלי תקיעת שופר. זה נשמע כמו סתירה, כי השופר הוא כמעט ההגדרה של החג. התורה עצמה מכנה אותו יום תרועה. ובכל זאת, כבר קרוב לאלפיים שנה שבתי כנסת ברחבי העולם משאירים את השופר מונח במקומו כשהיום הראשון נופל בשבת.

בדקנו מאיפה הכלל הזה הגיע, ומצאנו שהוא לא עוסק בשופר בכלל. הוא עוסק במשהו אחר לגמרי, ובחשש של חכמים מפני טעות אנוש אחת קטנה.

מתי בדיוק חל ראש השנה תשפז

ראש השנה תשפז נפתח בערב החג, ביום שישי, 11 בספטמבר 2026. היום הראשון של החג הוא שבת, 12 בספטמבר, והיום השני הוא יום ראשון, 13 בספטמבר. את התאריכים אימתנו מול ממיר התאריכים של Hebcal, שמראה ש-12 בספטמבר 2026 הוא א' בתשרי ה'תשפ"ז.

המשמעות המעשית ברורה למי שמתכנן קניות או נסיעות. ערב החג נופל ביום שישי, החג עצמו נמשך שבת וראשון, והמדינה חוזרת לתפקד רק ביום שני. זהו רצף ארוך במיוחד, ובו כמעט כל שאלה לוגיסטית משתנה: מתי החנויות נסגרות, מתי כדאי לקנות, ומתי בכלל אפשר לנסוע.

שאר חגי תשרי מסתדרים השנה כך: יום כיפור חל ביום שני, 21 בספטמבר, וסוכות נפתח בשבת, 26 בספטמבר.

למה לא תוקעים בשופר כשראש השנה חל בשבת

ההסבר לא נמצא בדיני השופר אלא בדיני שבת. תקיעה בשופר איננה מלאכה האסורה בשבת, והתורה לא אסרה אותה. מה שהטריד את חכמים היה מה שקורה סביב התקיעה.

אדם שאינו יודע לתקוע רוצה ללמוד. הוא לוקח את השופר, יוצא מהבית והולך אל מי שילמד אותו. בדרך הוא חוצה רשות הרבים ומעביר חפץ ארבע אמות, וזו מלאכה האסורה בשבת. חכמים העריכו שהתרחיש הזה יקרה, ולכן ביטלו את התקיעה כשהחג חל בשבת. עדיף לוותר על התקיעה מאשר לגרום לרבים לחילול שבת.

זהו היגיון שחוזר על עצמו במקומות נוספים, והוא מוכר בשם גזירה. לפי פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד, הכלל נוסח כך שבשנה רגילה ראש השנה הוא יום תרועה, ובשנה שבה הוא חל בשבת הוא הופך לזכרון תרועה, כלומר יום שבו נזכרים בתקיעה בלי לבצע אותה בפועל.

הדיון בין הראשונים לא היה חד משמעי. היו שסברו שמן התורה אין כלל חובת תקיעה כשהחג חל בשבת, והיו שסברו שהחובה קיימת וחכמים ביטלו אותה. שתי הגישות מגיעות לאותה מסקנה מעשית, אבל הן חלוקות בשאלה מה בדיוק בוטל.

במקדש דווקא כן תקעו

כאן מגיע הפרט שהופך את הסיפור למעניין באמת. כל עוד עמד בית המקדש בירושלים, תקעו בשופר גם כשראש השנה חל בשבת. הגזירה של חכמים לא חלה בתוך המקדש.

ההיגיון פשוט. הגזירה נועדה למנוע מאדם לשאת שופר ברשות הרבים אל מי שילמד אותו, ובמקדש התקיעה נעשתה בידי כהנים שידעו את מלאכתם, במקום קבוע, בלי צורך לחפש מורה. הסכנה שהגזירה באה למנוע פשוט לא הייתה קיימת שם.

המשמעות היא שהשקט של היום הראשון אינו מנהג עתיק שנשמר מאז ומעולם. הוא תוצאה ישירה של החורבן. במשך מאות שנים לפני כן, בירושלים, השופר נשמע בשבת כרגיל. מה שאנחנו מכירים היום כברירת מחדל הוא למעשה מה שנשאר אחרי שהמקום היחיד שבו הכלל לא חל הפסיק להתקיים. זהו אחד המקרים שבהם אירוע היסטורי אחד ממשיך לעצב את חיי היומיום אלפי שנים אחריו, בדומה לאופן שבו כיוון מחוגי השעון נקבע לפי צל של מקל ונשאר איתנו עד היום.

למה זה חוזר כל כמה שנים ולא פעם במאה

מי שחושב שמדובר במקרה נדיר יופתע. ללוח העברי יש כלל שקובע מראש באילו ימים ראש השנה בכלל יכול לחול, והוא מכונה לא אד"ו ראש. שלוש האותיות מייצגות שלושה ימים: ראשון, רביעי ושישי. בימים האלה ראש השנה לעולם אינו חל.

כשהחישוב האסטרונומי מוביל לאחד מהם, התאריך נדחה ביום. התוצאה היא שנשארים ארבעה ימים אפשריים בלבד: שני, שלישי, חמישי ושבת. במילים אחרות, שבת אינה חריגה נדירה אלא אחת מארבע האפשרויות הקבועות, ולכן המצב הזה חוזר כל כמה שנים.

הכלל עצמו עתיק. הוא מופיע כבר בספר הלכות פסוקות מהמאה השמינית, לצד כללים מקבילים שקובעים באילו ימים לא יחולו פסח, שבועות, יום כיפור ופורים. הסיבות אינן קשורות לשופר אלא לשיקולים מעשיים אחרים, בהם המאמץ למנוע מצב שבו יום כיפור יחול בסמוך לשבת ויוצר יומיים רצופים שבהם אי אפשר להתכונן.

זו דוגמה יפה לכך שהלוח העברי אינו רק רישום של זמן אלא מערכת מתוכננת, שנבנתה כדי שהחיים המעשיים סביבה יעבדו.

אז מתי כן נשמע השופר

ביום השני של החג, יום ראשון ה-13 בספטמבר 2026, תוקעים כרגיל. מי שרוצה לשמוע את מאה הקולות המסורתיים יכול לתכנן לפי זה, וזו נקודה שכדאי לומר מראש למי שמגיע לבית הכנסת פעם בשנה ועלול להתאכזב בבוקר הראשון.

בפועל, ההבדל בין שני ימי החג השנה גדול יותר מהרגיל. היום הראשון שקט ומכונס יותר, והיום השני הוא זה שנושא את הרגע המזוהה ביותר עם ראש השנה.

מה שכן נשאר זהה בשני הימים

הסעודה לא משתנה. התפוח בדבש נשאר במרכז השולחן בשני הערבים, וגם הרימון, הדגים והדלעת. מעניין שדווקא שני המרכיבים המזוהים ביותר עם הערב הזה הם גם שניים מהמזונות המסקרנים מבחינה מדעית: דבש שנמצא בקברים מצריים ולא התקלקל באלפי שנים, ותפוח שמשחיר תוך דקות ברגע שחותכים אותו.

גם הלוח העברי עצמו לא משתנה. הוא לוח ירחי מתואם לשנת השמש, ולכן החגים נעים בין התאריכים הלועזיים משנה לשנה. זו הסיבה שראש השנה נופל בשבת בשנה אחת ובאמצע השבוע בשנה אחרת, ובדיוק בגלל התנועה הזאת השאלה חוזרת כל כמה שנים מחדש.

שאלות ותשובות

מתי ראש השנה תשפז?

ערב החג הוא יום שישי, 11 בספטמבר 2026. היום הראשון הוא שבת, 12 בספטמבר, והיום השני הוא יום ראשון, 13 בספטמבר.

למה לא תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת?

זו תקנת חכמים, ולא איסור מהתורה. החשש היה שאדם ייקח שופר וילך איתו ברשות הרבים אל מי שילמד אותו לתקוע, ובכך יעביר חפץ ארבע אמות בשבת.

האם תוקעים בשופר ביום השני של ראש השנה?

כן. ביום ראשון, 13 בספטמבר 2026, התקיעה מתקיימת כרגיל.

האם תמיד היה כך?

לא. כל עוד עמד בית המקדש, תקעו בו בשופר גם כשראש השנה חל בשבת, מפני שגזירת חכמים לא חלה בתוך המקדש.

מתי חלים שאר חגי תשרי השנה?

יום כיפור חל ביום שני, 21 בספטמבר 2026, וסוכות נפתח בשבת, 26 בספטמבר 2026.

אם אתם נוהגים להגיע לבית הכנסת בעיקר בראש השנה, שווה לדעת את זה מראש ולתאם ציפיות, במיוחד עם ילדים שמחכים בדיוק לרגע הזה. השופר יגיע, רק יום אחרי. ובינתיים, בבוקר הראשון, נשאר משהו אחר: חג שכולו זכרון תרועה, שבו הקול קיים בראש של כולם ולא באוויר.