פרסום

האם הטלפון מקשיב לנו? מה שגילו במחקר על 17,260 אפליקציות

פרסום

דיברתם עם חבר על מכונת קפה. לא חיפשתם בגוגל, לא הקלדתם כלום, רק אמרתם את זה בקול. למחרת בבוקר, בין סטורי לסטורי, קופצת לכם פרסומת למכונת קפה. הצמרמורת הזאת מוכרת לכל מי שמחזיק סמארטפון, ומייד עולה השאלה: האם הטלפון מקשיב לנו?

סמארטפון מונח על שולחן ליד שני אנשים שמשוחחים, נקודה כתומה של מיקרופון דולקת, האם הטלפון מקשיב לנו

תמונת המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית

זו כנראה תיאוריית הפרטיות הנפוצה ביותר בעולם, ורובנו כבר החלטנו שהתשובה היא כן. אז בדקנו. חיפשנו את המחקר הרציני היחיד שבאמת ניסה לתפוס את האפליקציות על חם, וגם את הדלף מ-2024 שנראה, לרגע, כמו הוכחה ניצחת לצד השני.

התשובה שקיבלנו מפתיעה בשני כיוונים. מצד אחד, אין ראיות לכך שהטלפון מקליט את השיחות שלכם. מצד שני, המציאות שכן נחשפה שם פחות מדע בדיוני ויותר מטרידה מהאזנה. כי מסתבר שכדי לדעת על מה דיברתם, אף אחד לא באמת צריך לשמוע אתכם.

לא רוצים לפספס את הכתבה הבאה?
כל כתבה חדשה נשלחת בטלגרם ברגע שהיא עולה. בלי ספאם, בלי פרסומות.
הצטרפו לטלגרם

המחקר שסרק 17,260 אפליקציות וחיפש הקלטות

בשנת 2018 עשו את הבדיקה הרצינית ביותר בתחום. צוות חוקרים בהובלת אלין פאן מאוניברסיטת נורת׳איסטרן, יחד עם חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, בנה מערכת אוטומטית שהריצה 17,260 אפליקציות אנדרואיד על מכשירים אמיתיים.

הרעיון היה פשוט. המערכת הפעילה כל אפליקציה, לחצה על כל מה שאפשר, והקליטה את כל תעבורת הרשת שיצאה מהמכשיר החוצה. אם אפליקציה מקליטה אתכם בסתר, ההקלטה חייבת לעזוב את הטלפון בשלב כלשהו. וזה בדיוק מה שחיפשו.

מתוך אותן אפליקציות, כתשעת אלפים ביקשו הרשאה למיקרופון או למצלמה. התוצאה הייתה חד משמעית: אף אפליקציה לא הפעילה את המיקרופון בסתר ולא שלחה הקלטת אודיו לשום מקום. לא אחת.

אבל החוקרים כן מצאו משהו, וזה החלק שאף אחד לא מדבר עליו. שתים עשרה אפליקציות שלחו לצד שלישי צילומי מסך והקלטות וידאו של המסך שלכם, בלי לבקש רשות ובלי שום התראה. אחת מהן, אפליקציית משלוחי אוכל פופולרית, שידרה החוצה הקלטה של המסך בדיוק ברגע שהמשתמשים הקלידו את הכתובת שלהם.

במילים אחרות, הן לא הקשיבו לכם. הן הסתכלו עליכם. וזה עבד בלי שום הרשאה, כי אפליקציה שמצלמת את המסך של עצמה לא צריכה לבקש אישור מאף אחד.

חשוב שנהיה הוגנים: המחקר הזה בדק אנדרואיד ולא אייפון, הוא מ-2018, והוא לא יכול להוכיח שאין בעולם אף אפליקציה אחת שמקליטה. הוא כן מוכיח שהאזנה סמויה המונית, כזאת שקורית לכולם כל הזמן, פשוט לא נמצאה כשחיפשו אותה ברצינות.

ואז הגיע הדלף שהחזיר את הפחד

בספטמבר 2024 פרסם אתר החדשות הטכנולוגי 404 Media מצגת מכירות פנימית של תאגיד המדיה האמריקאי Cox Media Group. המצגת שיווקה מוצר בשם Active Listening, והבטיחה ללקוחות לאסוף כוונות קנייה בזמן אמת באמצעות מכשירים חכמים שמאזינים לשיחות של המשתמשים.

המצגת אפילו ציינה את פייסבוק, גוגל ואמזון כשותפות. האינטרנט התלקח, וזה נראה כמו האקדח המעשן שכולם חיכו לו.

מה שקרה אחר כך פחות סוער אבל הרבה יותר מלמד. גוגל הסירה את Cox Media Group מתוכנית השותפים שלה מייד אחרי שנשאלה על המצגת. אמזון מסרה שמעולם לא עבדה עם החברה על התוכנית הזאת ואין לה כוונה לעשות זאת. מטא מסרה שהיא אינה משתמשת במיקרופון של הטלפון לצורכי פרסום, ופנתה לחברה כדי שתבהיר זאת.

שימו לב להבדל הקריטי: מצגת מכירות היא לא מוצר עובד. חברות פרסום מנפחות יכולות כדי לסגור עסקאות, וזו תעשייה שחיה על הבטחות גדולות. הדלף מוכיח שמישהו רצה למכור האזנה, לא שהאזנה באמת רצה בטלפון שלכם.

חוקרים במעבדת אבטחת מידע מנטרים תעבורת רשת של אפליקציות אנדרואיד על עשרות מכשירים

האם הטלפון מקשיב לנו? למה זה בכלל לא משתלם

נניח לרגע שחברת ענק כן הייתה רוצה להאזין לכולם. בואו נבדוק כמה זה הגיוני מבחינה טכנית.

הקלטה רציפה של מיליארד משתמשים מייצרת כמות אודיו שצריך לתמלל ולנתח, וזו הוצאה אדירה. הנתונים חייבים לעזוב את הטלפון, כלומר לייצר תעבורת רשת שאפשר למדוד, וזה בדיוק מה שהחוקרים מנטרים. הסוללה הייתה נגמרת מהר בצורה חשודה, וכולנו היינו מרגישים.

יש חריג אחד אמיתי שכדאי להכיר. הטלפון כן מאזין באופן קבוע למילת ההפעלה, כמו היי סירי או אוקיי גוגל. אבל זו האזנה מקומית וצרה: המכשיר מחפש תבנית קול אחת ספציפית, ורק כשהוא מזהה אותה הוא מתחיל לשדר. הוא לא מתמלל את שיחת הצהריים שלכם.

והסיבה המרכזית, זו שאף אחד לא אוהב לשמוע: הם לא צריכים את המיקרופון. הדאטה שכבר יש עליכם טובה יותר ממה שיכולתם להגיד בקול.

אז איך הפרסומת יודעת? ארבע דרכים שהן לא מיקרופון

1. חיפשתם, ושכחתם

לפני שבועיים בדקתם מחירים של מכונות קפה בשלוש בלילה, נטשתם את הכרטיס וזזתם הלאה. המוח שלכם מחק את האירוע, מערכת הפרסום לא. פיקסלים של מעקב שיושבים כמעט בכל אתר קניות שומרים את הביקור, והפרסומת רודפת אתכם שבועות אחר כך. השיחה עם החבר לא יצרה את הפרסומת, היא רק גרמה לכם לשים לב אליה.

2. אתם לא לבד בחדר

זה החלק המבריק והמצמרר. החבר שאיתו דיברתם על מכונת הקפה חיפש אותה אתמול. אתם חולקים את אותה רשת אינטרנט ביתית, אתם שמורים אחד אצל השני באנשי הקשר, ואתם נמצאים באותו מיקום פיזי. מערכות פרסום מסיקות מזה שאתם קרובים, ומניחות שמה שמעניין אותו מעניין גם אתכם. אתם מקבלים פרסומת בגלל החיפוש שלו.

3. תעשיית הדאטה שקונה ומוכרת אתכם

מתווכי מידע אוספים היסטוריית קניות, מיקומים, מועדוני לקוחות ואפליקציות, ומוכרים פרופילים מוכנים למפרסמים. אם אתם בני 35, גרים באזור מסוים, קניתם לאחרונה דירה וחיפשתם מוצרי חשמל, המערכת לא צריכה לשמוע אתכם כדי לנחש שאתם בשוק למכונת קפה. היא כבר יודעת.

4. אשליית התדירות

יש לזה שם. הבלשן ארנולד צוויקי מאוניברסיטת סטנפורד טבע ב-2005 את המונח אשליית התדירות, הידועה גם כתופעת באדר מיינהוף: ברגע שמשהו חדש נכנס לתודעה שלכם, אתם פתאום רואים אותו בכל מקום. הפרסומות למכונות קפה רצו בפיד שלכם גם קודם. פשוט לא היה לכם שום סיבה להבחין בהן. אחרי השיחה, המוח סימן את הנושא כרלוונטי, והוא זה שהתחיל לצוד.

המוח שלנו מצוין בלתפוס תבניות, לפעמים קצת יותר מדי טוב. כתבנו בעבר על מנגנון דומה שגורם לשיר להיתקע לנו בראש ולא לעזוב. ובכל מקרה, גם בלי מיקרופון, האלגוריתמים שמחזיקים אותנו מול המסך יודעים עלינו מספיק.

המחשה של פרופיל פרסומי שנבנה ממיקום, היסטוריית חיפוש ואנשי קשר בלי שימוש במיקרופון

איך לבדוק בעצמכם מי ניגש למיקרופון

במקום לנחש, אפשר פשוט להסתכל. גם אפל וגם גוגל הוסיפו נורית חיווי שמדליקה כל פעם שמשהו נוגע במיקרופון, ואי אפשר לכבות אותה.

  • אייפון: נקודה כתומה בפינה העליונה של המסך פירושה שהמיקרופון פעיל ברגע זה. נקודה ירוקה פירושה מצלמה. החיווי קיים מגרסת iOS 14.
  • אנדרואיד: נקודה ירוקה בפינה העליונה פירושה שהמצלמה או המיקרופון פעילים. החיווי קיים מגרסת אנדרואיד 12.
  • לזהות את האשם: החליקו מטה מהפינה העליונה בזמן שהנקודה דולקת, והמערכת תגיד לכם איזו אפליקציה משתמשת במיקרופון.

עכשיו עשו את הבדיקה הפשוטה ביותר: דברו ליד הטלפון חמש דקות והסתכלו על הפינה. אם הנקודה לא נדלקה, אף אחד לא הקליט אתכם.

ואם כבר נכנסתם, הקדישו שלוש דקות למסך ההרשאות. באייפון: הגדרות, פרטיות ואבטחה, מיקרופון. באנדרואיד: הגדרות, אפליקציות, מנהל ההרשאות. עברו על הרשימה ושאלו שאלה אחת לגבי כל אפליקציה: למה שהיא תצטרך את המיקרופון שלי? למשחק, לאפליקציית פנס או לאפליקציית מזג אוויר אין שום סיבה טובה. כבו להן את הגישה. שום דבר לא יישבר.

כדאי גם לבחור באפשרות של הרשאה רק בזמן השימוש באפליקציה, במקום גישה קבועה. זה משאיר את הפונקציונליות ומוריד את החשיפה.

מה שבאמת כדאי לקחת מזה

אז האם הטלפון מקשיב לנו? לפי כל הראיות שיש בידינו, לא. הטלפון שלכם לא מקליט את שיחות הסלון, ואפשר לבדוק את זה לבד בעזרת הנקודה הכתומה. אבל אם התשובה הזאת מרגיעה אתכם לגמרי, לא הבנו אותה נכון.

הסיפור האמיתי הוא שתעשיית הפרסום ויתרה על המיקרופון כי היא כבר לא זקוקה לו. המיקום שלכם, החיפושים שלכם, אנשי הקשר שלכם וההיסטוריה שקנו עליכם ממתווכי מידע מספיקים כדי לנחש מה תרצו לפני שאתם אומרים את זה בקול. זה לא ריגול, זה חיזוי. וזה עובד טוב יותר.

אז במקום לחפש מיקרופון נסתר, עברו על ההרשאות בטלפון, צמצמו מה שאין לו סיבה להיות שם, ותתייחסו לפרסומת שקלעה בול כתזכורת לכמה מידע כבר מסרתם. ואם אתם רוצים להמשיך להדק את ההגנה הדיגיטלית שלכם, כתבנו גם איך לזהות הודעת הונאה בוואטסאפ לפני שהיא עולה לכם ביוקר.

מקורות ומידע נוסף

הקישורים נבדקו ב-3 באוגוסט 2026. אם מצאתם קישור שבור או מקור שאינו תומך בטענה, נשמח שתעדכנו אותנו דרך עמוד יצירת הקשר.

קיבלתם ערך מהכתבה?
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו וקבלו כל כתבה חדשה ראשונים. כמה הודעות ביום, אפשר לצאת בלחיצה.
מעדיפים פייסבוק? עשו לייק לעמוד שלנו
הצטרפו לטלגרם
אהבתם? שתפו הלאה 👇וואטסאפטלגרםפייסבוק

פרסום