גילוי מרצון: החלון להסדיר הכנסה לא מדווחת נסגר ב-31 באוגוסט

יש מי שמשכיר דירה שנייה כבר שבע שנים ולא דיווח על ההכנסה. יש מי שקנה ביטקוין ב-2017, שכח ממנו, ומכר לפני שנתיים ברווח יפה. ויש מי שירש חשבון בנק בחו״ל ומעולם לא ידע שצריך לדווח עליו גם בישראל. שלושת המקרים נראים שונים לגמרי, אבל מבחינת רשות המסים הם יושבים באותה משבצת.

תמונת המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית

נכון ל-7.8.26, נוהל גילוי מרצון של רשות המסים בתוקף עד 31 באוגוסט 2026. הנוהל מאפשר למי שלא דיווח על הכנסה או על נכס לפנות ביוזמתו, לשלם את המס שהוא חייב, ולקבל חסינות מהליך פלילי. אחרי התאריך הזה החלון נסגר.

ישבנו על המסמכים הרשמיים כדי להבין מה בדיוק הנוהל מציע, מי הכי רלוונטי אליו, ומה השתנה בו לעומת הפעמים הקודמות. זה לא נושא שנעים לחשוב עליו, אבל אם יש לכם משהו פתוח מול רשות המסים, 31 באוגוסט הוא תאריך ששווה לסמן ביומן.

מה זה נוהל גילוי מרצון

העיקרון פשוט. מי שעבר עבירה על חוקי המס יכול לפנות לרשות המסים לפני שהיא מגיעה אליו, לחשוף את מה שלא דיווח, לשלם את המס המתחייב, ובתמורה לא להיחשף לחקירה ולכתב אישום. זה לא פטור ממס. זה ויתור על ההליך הפלילי בלבד.

הנוהל הנוכחי פורסם כהוראת שעה באוגוסט 2025, ותוקפו נקבע עד 31 באוגוסט 2026. התנאים המלאים מפורטים במסמך נוהל גילוי מרצון של רשות המסים.

הפער שקדם לו היה ארוך. המסלול האנונימי בנהלים הקודמים הסתיים ב-31 בדצמבר 2018, והמסלול הרגיל ב-31 בדצמבר 2019. מאז ועד אוגוסט 2025 לא היה בישראל נוהל מסודר להסדרת מחדלי עבר, כלומר כמעט שש שנים שבהן מי שרצה להסדיר פשוט לא יכול היה.

מי הכי רלוונטי לנוהל הזה

הדימוי של העלמת מס הוא בדרך כלל בעל עסק שמסתיר מיליונים. בפועל, חלק גדול מהמקרים הרבה יותר אפורים. אלה הסיטואציות שחוזרות:

• שכר דירה שלא דווח. דירה שהושכרה שנים, לפעמים בסכום שקרוב לתקרת הפטור ולפעמים מעליה, בלי שאף אחד בדק מה הכללים.
• חשבון בנק או נכס פיננסי בחו״ל. לרוב ירושה, לפעמים חשבון שנפתח בתקופת רילוקיישן ונשאר פתוח אחרי החזרה.
• רווחים ממטבעות דיגיטליים. מי שקנה מוקדם, מכר, והניח שכל עוד הכסף לא נחת בחשבון בישראל אין מה לדווח.
• הכנסה צדדית. עבודות פרילנס, מכירות אונליין או השכרה לטווח קצר, שנשארו מחוץ לדוח השנתי.

המכנה המשותף הוא שברוב המקרים לא הייתה כאן החלטה מחושבת לרמות, אלא הצטברות של שנים. זה לא משנה את המצב המשפטי, אבל זה כן מסביר למה נוהל כזה בכלל קיים.

המסלול הירוק, והסכומים שקובעים מי נכנס אליו

לנוהל שני מסלולים. המסלול הרגיל מתנהל מול פקיד השומה ומסתיים בהסכם שומה. לצידו קיים מסלול מקוצר, המכונה המסלול הירוק, שבו מגישים דוחות מתקנים או דוח ראשון למי שאין לו תיק, והוא מיועד להיקפים כספיים מוגבלים יחסית. אלה הסכומים שמגדירים אותו:

• נכסים פיננסיים בחו״ל: יתרה של עד 4 מיליון שקלים ליום 31 בדצמבר 2024, בלי הפקדות במהלך תקופת הגילוי.
• הכנסה משכר דירה: עד 250 אלף שקלים בשנה.
• נכסים דיגיטליים: הכנסה של עד 500 אלף שקלים בכל תקופת הגילוי, כששווי השוק ההוגן של הנכסים ליום 31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקלים.

מי שבקשתו אושרה במסלול הירוק נדרש להשלים את הדוחות והמסמכים בתוך 90 יום ממועד ההודעה. הבקשות מוגשות בטופס מקוון בלבד, דרך עמוד השירות של רשות המסים.

שימו לב שהסכומים האלה קובעים את המסלול, לא את הזכאות. מי שחורג מהם עדיין יכול לפנות, פשוט במסלול הרגיל.

השינוי הגדול: אין יותר מסלול אנונימי

בנהלים הקודמים אפשר היה לפנות בעילום שם, לברר מול הרשות מה גובה החשיפה, ורק אז להחליט אם לחשוף את הזהות. בנוהל הנוכחי זה לא קיים. הפנייה נעשית בזיהוי מלא מהרגע הראשון, וזה שינוי מהותי מבחינת הסיכון שלוקח מי שפונה.

מה כן נשמר: אם הבקשה נדחית, המידע שנמסר במסגרתה לא ישמש נגד הפונה. בין התנאים לקבלת הבקשה נדרש שהפנייה תיעשה בכנות ובתום לב, שלא מתנהלים בעניין בדיקה או חקירה במועד הפנייה, ושלרשות אין כבר מידע על אותו עניין.

המשמעות המעשית ברורה. הנוהל עובד רק כשמקדימים את הרשות. מי שכבר קיבל פנייה בנושא, איחר את הרכבת.

מה קורה אחרי 31 באוגוסט

ההנחה שמידע על נכסים בחו״ל נשאר בחו״ל כבר לא מחזיקה. תקן CRS לחילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים פועל מ-2018, ורשויות מס מקבלות דרכו נתונים על חשבונות של תושבים במדינות אחרות.

בקריפטו התמונה משתנה בדיוק בימים אלה. תקן CARF של ארגון ה-OECD מחייב פלטפורמות מסחר לאסוף נתוני משתמשים החל מ-1 בינואר 2026, וחילופי המידע הראשונים בין מדינות מתוכננים ל-2027. מי שהניח שארנק בבורסה זרה נמצא מחוץ לרדאר, מסתכל על לוח זמנים קצר משנדמה.

נקודה נוספת שנלווית לכל תאריך יעד ציבורי: כשמדברים על דדליין, מופיעים גם ניסיונות התחזות. הבקשה מוגשת אך ורק בטופס המקוון באתר הרשמי, ולא דרך קישור שהגיע בהודעה או במייל. כתבנו בעבר על הסימנים שמזהים הודעת הונאה, והם רלוונטיים גם כאן.

וכן, התשלום עצמו עשוי להיות סכום משמעותי, כולל ריבית והצמדה על שנים אחורה. זו בדיוק ההוצאה שאף אחד לא תכנן, ולכן שווה לקרוא גם על כמה כסף כדאי להחזיק בצד לפני שנכנסים לתהליך כזה.

שאלות ותשובות

מה בדיוק נותן גילוי מרצון?

חסינות מהליך פלילי בגין העבירות שנחשפו בבקשה, בכפוף לאישור הבקשה ולתשלום המס. את המס עצמו משלמים במלואו, בתוספת ריבית והצמדה.

אפשר להגיש בעילום שם?

לא. בשונה מהנהלים שהיו בעבר, הנוהל הנוכחי אינו כולל מסלול אנונימי, והפנייה נעשית בזיהוי מלא.

עד מתי אפשר להגיש?

עד 31 באוגוסט 2026. הנוהל פורסם כהוראת שעה, ונכון ל-7.8.26 לא פורסמה הודעה על הארכה.

ומה אם הבקשה נדחית?

הפונה מקבל הודעה על הדחייה, והמידע שנמסר בבקשה לא ישמש נגדו.

מי שיש לו משהו פתוח יודע את זה בדרך כלל טוב מאוד, וגם יודע כמה קל לדחות את זה בעוד שנה. ההבדל הפעם הוא שהתאריך קבוע מראש, והנוהל הקודם הסתיים לפני שש שנים בלי שאיש ידע מתי יגיע הבא. כל מקרה נבדק לגופו ובדרך כלל מול איש מקצוע שמכיר את התיק, אבל התאריך זהה לכולם.

ובכיוון ההפוך, לא כל מי שקורא כאן חייב כסף למדינה. לא מעט שכירים דווקא זכאים לכסף בחזרה ולא יודעים על כך. אם זה אתם, בדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שאתם מניחים שהמאזן מולכם שלילי.